מועדים ›
בבחינה: עונים על 5 מתוך 8 השאלות, לפחות שאלה אחת מכל פרק (20 נקודות לכל שאלה). משך הבחינה: ארבע שעות.
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית: xˉ=82
P(X<94)=0.933. בטבלה: Φ(1.5)=0.933, ולכן ציון התקן של 94 הוא Z=1.5:
1.5=894−xˉ⇒94−xˉ=12⇒xˉ=82
תשובה: xˉ=82
סעיף ב
תשובה סופית: כן – ציון הסף לקבלה הוא 83.2.
44% בעלי הציונים הגבוהים התקבלו, כלומר הציון המינימלי לקבלה c מקיים P(X>c)=0.44, ולכן Φ(Zc)=1−0.44=0.56. בטבלה: Φ(0.15)=0.56:
c=xˉ+Z⋅S=82+0.15⋅8=83.2
84>83.2, ולכן נבחן שקיבל 84 התקבל לאוניברסיטה.
(דרך נוספת: ציון התקן של 84 הוא 884−82=0.25>0.15.)
תשובה: כן – ציון הסף לקבלה הוא 83.2.
סעיף ג
תשובה סופית: 33.4%
התקבלו ואינם מצטיינים – ציון בין 83.2 ל־92. ציון התקן של 92:
Z=892−82=1.25Φ(1.25)=0.894
P(83.2<X≤92)=Φ(1.25)−Φ(0.15)=0.894−0.56=0.334
תשובה: 33.4%
סעיף ד
תשובה סופית: 6,500 נבחנים.
33.4% מהנבחנים הם 2,171 נבחנים:
N=0.3342171=6500
תשובה: 6,500 נבחנים.
סעיף ה
תשובה סופית: S=6
ציון התקן של נדב במבחן הראשון:
Z=874−82=−1
זה גם ציון התקן שלו במבחן הנוסף (ממוצע 80):
−1=S74−80⇒S=6
תשובה: S=6
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף ג
תשובה סופית: 10 קמ״ש
נסמן ב־y את המהירות במסלול ד׳. הממוצע שווה ל־y:
612+11+11.5+y+8.5+7=y⇒50+y=6y⇒5y=50⇒y=10
תשובה: 10 קמ״ש
סעיף ד
תשובה סופית: r=−0.86
ככל שמרחק הריצה גדל, המהירות בדרך כלל קטנה – הקשר שלילי, ולכן r<0. נשארות האפשרויות −1 ו־−0.86.
r=−1 רק אם כל הנקודות נמצאות על ישר אחד. זה לא המצב: למשל, מ־x=4.5 ל־x=6 המהירות עלתה (מ־11 ל־11.5). לכן r=−0.86.
תשובה: r=−0.86
סעיף ה (1)
תשובה סופית: y=−0.68x+14.08
שיפוע ישר הרגרסיה:
r⋅SxSy=−0.86⋅12591237=−0.86⋅5937≈−0.68
הישר עובר דרך נקודת הממוצעים (6,10):
y−10=−0.68(x−6)⇒y=−0.68x+4.08+10⇒y=−0.68x+14.08
תשובה: y=−0.68x+14.08
סעיף ו
תשובה סופית: דיאגרמה II.
ישר הרגרסיה עובר דרך נקודת הממוצעים (xˉ,yˉ), שנמצאת „במרכז” הנקודות. לכן הישר עובר בין הנקודות – חלקן מעליו וחלקן מתחתיו.
בדיאגרמה III הישר עובר מעל כל הנקודות ובדיאגרמה I מתחת לכל הנקודות – הם אינם ישר הרגרסיה. נשארת דיאגרמה II.
תשובה: דיאגרמה II.
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית: 8037=0.4625
במגירה א׳ יש 16 פירות (5 תפוחים, 11 אגסים) ובמגירה ב׳ 10 פירות (4 תפוחים, 6 אגסים). ההוצאות בלתי תלויות.
שני פירות מסוגים שונים – תפוח מא׳ ואגס מב׳, או אגס מא׳ ותפוח מב׳:
165⋅106+1611⋅104=16030+44=16074=8037
תשובה: 8037=0.4625
סעיף ב (1)
תשובה סופית: 8047=0.5875
המשלים של „לפחות תפוח אחד” הוא „שני אגסים”:
1−1611⋅106=1−16066=16094=8047
תשובה: 8047=0.5875
סעיף ב (2)
תשובה סופית: 4710≈0.213
נסמן: A – הוציאו שני תפוחים, B – הוציאו לפחות תפוח אחד. ידוע ש־B התרחש, ולכן המבוקש הוא P(A/B). לפי נוסחת ההסתברות המותנית:
P(A/B)=P(B)P(A∩B)
אם הוציאו שני תפוחים, הוציאו בוודאי לפחות תפוח אחד: A מוכל ב־B, ולכן P(A∩B)=P(A):
P(A)=165⋅104=16020
מסעיף ב (1): P(B)=16094. נציב:
P(A/B)=1609416020
=9420=4710
תשובה: 4710≈0.213
סעיף ג
תשובה סופית: x=8
במגירה ג׳: 5+4+x=9+x תפוחים ו־11+6=17 אגסים, ובסך הכול 26+x פירות. מוציאים שני פירות בלי החזרה:
26+x17⋅25+x16=338
(26+x)(25+x)=8272⋅33=1122
x2+51x+650=1122⇒x2+51x−472=0⇒x1,2=2−51±2601+1888=2−51±67
x=8 (x=−59 נפסל, כי x הוא מספר תפוחים).
תשובה: x=8
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית: E(−7,9)
נמצא את A: נציב x=−3 במשוואת AB: y=−1.75⋅(−3)+11.75=5.25+11.75=17, כלומר A(−3,17).
במעוין האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן E הוא אמצע AC:
E(2−3−11, 217+1)=E(−7,9)
תשובה: E(−7,9)
סעיף ב (1)
תשובה סופית: y=−0.5x+5.5
במעוין האלכסונים מאונכים זה לזה: mBD⋅2=−1⇒mBD=−21. האלכסון BD עובר דרך E(−7,9):
y−9=−21(x+7)⇒y=−21x+5.5
תשובה: y=−0.5x+5.5
סעיף ב (2)
תשובה סופית: B(5,3)
B היא נקודת החיתוך של BD עם AB:
−0.5x+5.5=−1.75x+11.75⇒1.25x=6.25⇒x=5,y=−0.5⋅5+5.5=3
תשובה: B(5,3)
סעיף ד
תשובה סופית: GE≈7.69
במשולש AEB: ∠EAB=90∘−33.69∘=56.31∘. לכן:
∠GAE=∠GAB−∠EAB=97∘−56.31∘=40.69∘
G על DE, ולכן המשולש AEG ישר זווית ב־E:
tan∠GAE=AEGE⇒GE=80⋅tan40.69∘≈8.944⋅0.860≈7.69
תשובה: GE≈7.69
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית: ∠ADB=90∘ – זווית היקפית ישרה נשענת על קוטר.
BD מקביל לציר ה־x, ו־AD מונח על ציר ה־y, ולכן BD⊥AD, כלומר ∠ADB=90∘.
זווית היקפית בת 90∘ נשענת על קוטר, ולכן AB הוא קוטר במעגל.
תשובה: ∠ADB=90∘ – זווית היקפית ישרה נשענת על קוטר.
סעיף ב
תשובה סופית: הוכחה לפי ז.צ.ז.
במשולשים CBE ו־DAE:
- BE=AE (נתון).
- ∠CBE=∠DAE (סעיף א (2)).
- ∠BEC=∠AED (זוויות קודקודיות).
לכן △CBE≅△DAE (ז.צ.ז).
תשובה: הוכחה לפי ז.צ.ז.
סעיף ג
תשובה סופית: A(0,12), B(−12,6)
BD מקביל לציר ה־x ו־D על ציר ה־y, ולכן D(0,6) ו־ED=4.5.
במשולש ישר הזווית ADE:
AD=AE2−ED2=7.52−4.52=36=6⇒A(0,6+6)=A(0,12)
BE=AE=7.5, ו־B על הישר y=6 משמאל ל־E:
xB=−4.5−7.5=−12⇒B(−12,6)
תשובה: A(0,12), B(−12,6)
סעיף ד
תשובה סופית: (x+6)2+(y−9)2=45
AB קוטר, ולכן המרכז M הוא אמצע AB:
M(20−12,212+6)=M(−6,9)
R2=MA2=(0+6)2+(12−9)2=36+9=45
תשובה: (x+6)2+(y−9)2=45
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (2)
תשובה סופית: x=−3, y=0
אנכית: x=−3 (המכנה מתאפס, והמונה 9⋅(−3)=0).
אופקית: מעלת המונה (1) קטנה ממעלת המכנה (2), ולכן y=0.
תשובה: x=−3, y=0
סעיף א (4)
תשובה סופית: max(3,43)
לפי נגזרת של מנה:
f′(x)=(x+3)49(x+3)2−9x⋅2(x+3)=(x+3)39(x+3)−18x=(x+3)39(3−x)
f′(x)=0⇒x=3,f(3)=3627=43
| x | x<−3 | −3<x<3 | 3 | x>3 |
| f′(x) | − | + | 0 | − |
| f(x) | ↘ | ↗ | max | ↘ |
|---|
תשובה: max(3,43)
סעיף ג
תשובה סופית: k=43
לפי הסקיצה: משמאל לאסימפטוטה x=−3 כל ערכי הפונקציה שליליים, ומימין לה הפונקציה מגיעה לכל היותר ל־43 (בנקודת המקסימום).
ישר אופקי y=k עם k>0 חותך את הגרף בנקודה אחת בלבד רק כאשר הוא משיק לגרף בנקודת המקסימום. (עבור 0<k<43 יש שתי נקודות חיתוך, ועבור k>43 אין בכלל.)
תשובה: k=43
סעיף ד (2)
תשובה סופית: 2 נקודות משותפות.
g(x)=43⟺f(x)+1=43⟺f(x)=−41.
לפי הסקיצה, הישר y=−41 חותך את הגרף של f פעמיים: פעם משמאל ל־x=−3 (שם f יורדת מ־0 ל־−∞) ופעם בין −3 ל־0 (שם f עולה מ־−∞ ל־0).
בדיקה אלגברית: (x+3)29x=−41⇒x2+42x+9=0⇒x≈−41.78, x≈−0.22.
תשובה: 2 נקודות משותפות.
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף ב
תשובה סופית: (0,3),
(1.5,0)
עם ציר ה־y: f(0)=1⋅3=3.
עם ציר ה־x: x2+1>0 תמיד, ולכן f(x)=0 רק כאשר 3−2x=0, כלומר x=1.5.
תשובה: (0,3), (1.5,0)
סעיף ג (1)
תשובה סופית: min(0.2,1.68), max(1,2), min(1.5,0) (קצה).
לפי כלל המכפלה:
f′(x)=2x3−2x+(x2+1)⋅23−2x−2=3−2x2x(3−2x)−(x2+1)=3−2x−5x2+6x−1
−5x2+6x−1=0⇒x=0.2,x=1
| x | x<0.2 | 0.2 | 0.2<x<1 | 1 | 1<x<1.5 | 1.5 |
| f′(x) | − | 0 | + | 0 | − | |
| f(x) | ↘ | min | ↗ | max | ↘ | min |
|---|
f(0.2)=1.04⋅2.6≈1.68f(1)=2⋅1=2f(1.5)=0
תשובה: min(0.2,1.68), max(1,2), min(1.5,0) (קצה).
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית: OC=1.5t
A על הגרף ושיעור ה־x שלה הוא t, ולכן B(t,0) ו־OB=t. נתון OB=2⋅BC, ולכן BC=2t:
OC=OB+BC=t+2t=1.5t
תשובה: OC=1.5t
סעיף א (2)
תשובה סופית: S(t)=4t−163t2−9t
AB הוא הגובה לצלע OC במשולש AOC, ואורכו שיעור ה־y של A: AB=t−4t−3 (חיובי בתחום t>4).
SAOC=2OC⋅AB=21.5t⋅t−4t−3=4(t−4)3t(t−3)=4t−163t2−9t
תשובה: S(t)=4t−163t2−9t
סעיף ב
תשובה סופית: t=6
נגזור לפי נגזרת של מנה:
S′(t)=(4t−16)2(6t−9)(4t−16)−4(3t2−9t)=(4t−16)212t2−96t+144=(4t−16)212(t−2)(t−6)
S′(t)=0⇒t=2 או t=6. בתחום t>4 רק t=6.
| t | 4<t<6 | 6 | t>6 |
| S′(t) | − | 0 | + |
| S(t) | ↘ | min | ↗ |
|---|
(השטח המינימלי: S(6)=83⋅36−54=6.75.)
תשובה: t=6